שהם נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

פסק דין

כללי:

לפני תביעה לתשלום 164,146 ₪ שלטענת התובעת היו מתקבלים כרווח אילו היו מבוצעות הוראותיה לפקידי הנתבע (להלן: "הבנק") לקנות עבורה מניות של חברת "אפריקה ישראל".

מטעם התובעת העיד בעלה, מר גילאון שוהם והתובעת בעצמה. מטעם הבנק העידו נציגת השירות שטיפלה בחשבונות התובעת בבנק, גב' רויטל חזן ומנהל הסניף, מר מאיר קרפ.

הבנק טען כי אכן התקבלה אצלו הוראתה של התובעת לבצע רכישה של מניות, אולם הפעולה לא בוצעה משום שלתובעת לא היו מספיק בטחונות בבנק עקב חוב בחשבון אחר.

כב' השופט דותן קבע בהחלטתו מיום 8.2.10 כי הגנת הבנק היא בגדר "הודאה והדחה" ובהתאם לכך הורה כי הבנק יפתח בהבאת הראיות.

למען השלמת התמונה יצוין כי לפני הגשת התובענה התנהל בין הצדדים הליך נוסף בבית המשפט השלום בב"ש (בש"א 3524/08) לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "המושל"כ").

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובעת ניהלה בזמנים הרלוונטיים לתובענה שני חשבונות בסניף 089 של הבנק: חשבון 284828 (להלן: "חשבון 828") וחשבון 297709 (להלן: "חשבון 709").

ביום 20.3.08 נטלה התובעת הלוואה מהבנק בסך של 102,000 ₪ להחזר ב- 10 תשלומים לצורך רכישת 30,000 דולר שהופקדו בפיקדון בחשבון 828. ההלוואה הובטחה בשעבוד ועל כן נחתם באותו מעמד "כתב שעבוד כספים וזכויות" (להלן: "כתב השעבוד" שצורף כנספח ג' לתצהיר מר קרפ מטעם הבנק).

ביום 20.11.08 ניתנה על ידי התובעת הוראה לגב' חזן למכור עבורה את הדולרים שהיו בחשבון 828. ההוראה בוצעה ולאחר המכירה עמדה היתרה בחשבון על סך של 119,316.03 ₪.

באותו היום הורתה התובעת לרכוש מניות חברת "אפריקה ישראל" בסך של 100,000 ₪.

אין חולק כי עד אותו מועד נפרעו מההלוואה הנ"ל 8 תשלומים מתוך 10 תשלומים (היינו נותרה יתרת הלוואה לא מסולקת של כ- 20,000 ₪) ועל כן הוראת הקנייה התייחסה רק לסכומים שלא נדרשו להבטחת ההלוואה.

ההוראה לרכישת המניות לא בוצעה ונערכה ע"י גב' חזן תרשומת פנימית בנושא (ת/1). בשיחה שהתנהלה בין התובעת לגב' חזן (ביום 20.3.08 כגרסת הבנק או ביום 23.3.08 כגרסת התובעת), הודיעה גב' חזן לתובעת כי רכישת המניות לא בוצעה נוכח הנחיית המחלקה המשפטית בבנק שלפיה הפיקדון הדולרי בחשבון 828 משועבד גם להבטחת חוב בחשבון 709.

ביום 23.11.08 מסר בעלה של התובעת למנהל סניף הבנק, מר קרפ, מכתב (נספח ג' לתצהיר התובעת), בו דרש ממנו לבצע את רכישת המניות לפי ערך יום מתן ההוראה 20.11.08. במכתב צוין כי הבנק אינו יכול לטעון שהפיקדון משועבד לחשבון 709 וזאת בניגוד לטענת הבנק בהליך המושל"כ. בעלה של התובעת נענה בסירוב והפעולה לא בוצעה.

ביום 23.11.08 ולאחר חילופי הדברים הנ"ל, נעשתה פעולת ביטול המרת הפיקדון הדולרי (היינו השקלים הומרו חזרה לדולר בהתאם לערך 20.11.08).

למחרת, ביום 24.11.08 נטלה התובעת הלוואה בסך 120,000 ₪ בחשבון 709 לצורך כיסוי יתרת החובה בחשבון וכן חתמה על מסמכים להגדלת מסגרת האשראי בחשבון 828.

ביום 16.04.09 מסרה התובעת לבנק מכתב המורה לבצע מכירה של מניות חברת "אפריקה ישראל" (נספח ד1 לתצהיר התובעת). מובן שהפעולה לא בוצעה שכן המניות לא נרכשו כלל.

השאלות השנויות במחלוקת

הקשר בין שני החשבונות הרשומים על שם התובעת.